במספר מדינות, הרשויות המקומיות אוסרות על נשים מוסלמיות ללבוש חיג'אב תקן ריפסטופ במקומות ציבוריים כגון בתי ספר ומשרדים ממשלתיים. הדבר גרם לוויכוחים חמים ולחרדות בקרב תומכי החירות הדתית ותומכי ההלכתיות. איסורים על החיג'אב הם נושא שגרם למחלוקת, כאשר חלק מהאנשים טוענים כי מדובר בהתקפה על החירות הדתית, בעוד אחרים רואים בהם פעולה הכרחית לשמירה על ההלכתיות ועל שוויון מגדרי.
לאיסור היצ'אב יש השלכות משפטיות אשר משפיעות על חיי הנשים המוסלמיות במדינות אלו. הנשים האלה נמצאות בפני אפליה, שולייה ואף רדיפה בשל היצ'אב שלהן במקומות ציבוריים בהם הוא אסור. חוקים הקשורים לאיסור זה משתנים ממדינה למדינה, ועל הפרת האיסור ניתן לגבות קנסות או לקבוע עונשים אחרים.

נשים מוסלמיות הסובלות מ חצנוביס איסור נתקלות בקשיי חיים יום-יומיים. הן עלולות להיענות להטרדה, אפליה ובולינג בשל הבחירה ללבוש חיג'אב כהבערת נאמנות דתית. בחלק מהמקרים, עשויות להימנע מהן היכולת ללמוד בבית ספר, לעבוד או לקבל שירותים ציבוריים בשל לבושן הדתי.

מדוע חלק מהמדינות אוסרות את החיג'אב במרחב הציבורי? בכמה מקרים טוענים גורמים רשמיים כי איסורים מסוג זה נועדו לשמירה על ההלכתיות ול억ת החריצות הדתית. הם סבורים כי האתור לבוש דתי מובהק לבוש דתי במבנים ציבוריים מערער את ערכי הנייטרליות של המדינה ואת הקוהזיה החברתית.

איסור החיג'אב גרם לתגובות בינלאומיות מארגונים, ממשלות ובני אדם ברחבי העולם. האיסור עורר דרישה להחרפה מצד קבוצות זכויות האדם והארגונים הדתיים הרבים שטענו שכזחסטן פוגעת בזכויות החירות הדתית והביטוי. חלק מהמדינות מודאגות מהתוצאה של האיסור על זכויות הנשים המוסלמיות ודורשות לבטל את האיסורים הללו.